Geflohen vor Krieg und Terror

תיקדבקה יסתפק ברשימה הקצרה.
  גם ברשימה הקצרה בראש כל נושא ישנם חמישה אחראים עיקריים-והם:
1. קודם כל נשיא סוריה בשאר אסד עצמו-ומשפחתו, המוכנים לשפוך כבר חמש שנים את דמם של 300,000 סוריים, ולפי כמה מקורות מהימנים יותר מספר ההרוגים קרוב יותר לחצי מיליון סוריים, ביניהם נשים, ילדים וזקנים, רק כדי להבטיח את המשך שלטונם בדמשק.
 איש אף פעם לא עשה חשבון מה מספר הפצועים והנכים שנפגעו במלחמה זו. אבל נראה כי המספר הזה מתקרב ל-1 מיליון. במילים אחרות, הג'ינוסייד- רצח העם הסורי מתחולל כבר חמש שנים מבלי שאיש ינסה אפילו להפסיקו.
  2. מקום שני תופסת ברשימה המוכבדת הזו איראן.
 עד עתה ההנהגה האיראנית, כמו משפחת אסד, עשתה הכול  בחמש השנים האחרונות, בהשקעה של 40 מיליארד דולר-כ-10 מיליארד דולר בשנה, כדי להבטיח את הישארותו של אסד ומשפחתו בשלטון.
 לא ניכנס כאן לסיבות למהלכים הצבאיים והמדיניים האיראניים האלה, חלקם מוכרים היטב לציבור הישראלי, אבל רק נזכיר, כי טהרן לא רק ציוותה על חיזבאללה להכניס את כוחותיה ולהלחם לצד אסד בסוריה, אלא שלחה את הגנרלים שלה, בראשותו של הגנרל קסאם סוליימני-מפקד גדודי אל קודס- שהוא גם מפקד החזית האיראנית בסוריה, לנהל את המלחמה שם. 
 עד היום נהרגו 22 גנרלים איראניים במלחמה.
 3. מקום שלישי ברשימה תופסים ארצות הברית והנשיא אובמה. 
 אובמה סירב ומסרב לערב במלחמה בסוריה אפילו חייל אמריקני אחד. ייתכן כי מזווית הראייה של ארה"ב הוא צודק.
 אבל מדיניות אמריקנית זו הביאה ל- 4 התוצאות העיקריות הבאות:
א. רצח העם הסורי. גם כאשר המורדים הסוריים הותקפו בנשק כימי, עליו אובמה הכריז ב-2012 כעל 'קו אדום' לגבי התערבות אמריקנית צבאית בסוריה. הוא נסוג ברגע האחרון, והורה לאוניות הצי האמריקניות להתרחק מהחוף הסורי.
השימוש בנשק כימי בסוריה נמשך עד היום.
ב. אובמה ושר החוץ שלו ג'ון קארי, הפכו את המאמץ הצבאי האיראני בסוריה, כחלק מהמשא ומתן הגרעיני שהם ניהלו עם איראן.
 במקום להציג לפני טהרן את הדרישה להפסקת המלחמה בסוריה ואת כפייתו של הסכם מדיני משותף למעצמות ולאיראן על אסד, כתנאי להשגת הסכם גרעיני והסרת הסנקציות, הם נטעו בלב המנהיגות האיראנית את ההרגשה, כי וושינגטון איננה מתערבת בסוריה,  כחלק מוויתוריה לטהרן במסגרת ההסכם הגרעיני. במילים אחרות: וושינגטון עוד נתנה פרס לטהרן על מעורבותה בסוריה.
ג. ממשל אובמה, וגם שאר הקהילה הבינלאומית ובייחוד האו''ם והאירופאים, התעלמו בחמש השנים מהאסון האנושי שפקד מיליוני סוריים שהפכו להיות פליטים.
 ב-2015 כולם חוזרים, כמו מנטרה מקודשת, כיצד גופתו של הילד הסורי בן ה-3  הנשטפת במי הים התיכון הפכה להיות סמל לטרגדיה.  אולם איש איננו מדבר ומזכיר כיצד במשך חמש השנים האחרונות התחוללו זוועות אנושיות בקרב הפליטים הסוריים מבלי שאיש יוציא עליהם מילה.
מדובר במשפחות סוריות שמכרו את בנותיהן להיות שפחות מין כדי שיהיה להן כסף לאכול. את בניהן הקטנים מכרו לרשתות סוחרי פדופילים. כאשר מרכז מסחר זה בעבדים מתרחש בארצות המפרץ,  כאשר המחיר איננו עולה על כמה מאות דולרים.
 הילד בן השלוש עלן כורדי  Alan Kurdi מת. אבל מאות אלפי שפחות ועבדי המין  ממשיכים לחיות בסיוט, שחלקו נובע מכך שאיש איננו אומר מילה אחת על מצבם, ואיש איננו מציע להצילם.
ד. חוסר הנכונות הצבאית האמריקנית להתערב במשבר ההומניטארי הגרוע והקשה ביותר שמתחולל בעולם מאז מלחמת העולם השנייה, הביא לצמיחתה ועלייתה של אלקעידה בעיראק ובלבנט-ISIS, שנכנסה לתוך הוואקום שארצות הברית ואיראן יצרו בסוריה.
 עריפת ראשם של אנשים-כולל אמריקנים, השמדת העם היזדי והפיכת נשותיו לשפחות מין, שריפתם בחיים של אלה שלא הסכימו לקבל את 'האידיאולוגיה' של ISIS, הביאו את המעצמה הגדולה והחזקה בעולם לבצע הפצצות מגוחכות ומחסרות כל ערך צבאי על  מטרות של ISIS.
התוצאה: ISIS התחזק וכבש שטחים נוספים.  
4. הגורם הרביעי האחראי לטרגדיה האנושית הזו, אשר צריכה ללמד אומות רבות ובייחוד את ישראל שורה של לקחים קשים-היא רוסיה.
 לא ניכנס כאן לסיבות המדויקות-אותן הזכרנו אין ספור פעמים, מדוע נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, תומך בבשאר אסד צבאית ומדינית, בדיוק כפי שטהרן עושה זאת-כלומר עד הסוף.
שורשי עמדה זו נובעים ממלחמת לוב והפלתו של מועמר קדאפי.
אבל כאשר מעצמה אחת-ארצות הברית איננה מתערבת במלחמה בסוריה גם כאשר המחיר לכך הוא מבחינה היסטורית מזעזע, והמעצמה העולמית השנייה-רוסיה כן מתערבת, ותווך עומדת איראן, אין צורך להכביר במילים ותיאורים מהי התוצאה המתגלה לנגד עינינו.
 במשך כל השנים האלה ישראל לא התערבה במלחמה, מלבד מאשר באספקט אחד. היא ניסתה ליצור מצבים בהם כוחות של מורדים סוריים יהוו מעין אזור חיץ בין כוחות איראן, חיזבאללה וצבא סוריה, לבין גבולותיה הצפוניים הגובלים עם סוריה ולבנון.  
במסגרת מדיניות זו הובאו לישראל כ-1,000 פצועים סוריים שטופלו וחייהם ניצלו בבתי חולים בישראל.
 טוב עשה מי שהיה מנכ''ל משרד החוץ הישראלי, ומי שנחשב כאחד האקדמאיים הבולטים כיום בעולם מדעי המדינה הפרופ' שלמה אבינרי שציין, ביום א'  6.9, כי צריכים לזקוף מדיניות זו לזכות מדיניותו הנכונה של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
 אבל כאשר בימים האחרונים מופיע ראש האופוזיציה ומנהיג מפלגת 'העבודה' בישראל, יצחק הרצוג, ומטיף לנו מוסר, כי שכחנו את היותנו יהודיים ועלינו לפתוח מיד את הדלתות ולקלוט מכסה מסוימת של פליטים סוריים, צריך לשאול אותו, היכן הוא היה בחמש השנים האחרונות? ומדוע לא שמענו ממנו אפילו מילה אחת של ביקורת על חלקו של ממשל אובמה באסון הסורי?הרצוג, חוזר כל פעם על הטיעון המוזר והמגוחך, כי על נתניהו לנסוע מיד לוושינגטון ולהסתגר עם הנשיא אובמה בחדר הסגלגל, כדי להגיע אתו למדיניות איראנית משותפת.
 יש רק בעיה אחת עם עמדה זו.
כפי שהנשיא אובמה לא הזמין אפילו פליט סורי אחד להיכנס לארה"ב, כך הוא איננו מזמין את נתניהו לשוחח על מדיניותו האיראנית והסורית!
 מדיניות זו ברורה לשניהם.
רק להרצוג לא!